האשי, הכלב ונירוואן, גדלים בצורה יפהפייה
התינוק שלי ניל היה בן שבעה ימים כשהביא אותו הביתה מבית האבות. באותו יום היית צריך לראות את הזוהר בעיניו של האשי כדי לראות אותי חוזר ואת היצור הקטן המייל, אחיה התינוק. מי זה האשי? היא תינוקת הפרווה שלנו, כלב כלבים הודי שאימץ אותנו.
מהיום שחשבתי, המבורכים הציעו לנו לשלוף את הכלב לרחוב או שהילדים הכי טובים אמרו לנו להקים אותה לאימוץ, שכן כלבים ותינוקות אינם רעיון טוב.
אני בטוח שרבים מכם חולקים את אותה בעיה. איך נוכל לנטוש את מי שגדלנו עם כל כך הרבה אהבה ואהב אותנו ללא תנאים?
לקחנו סיכון וזה הוכיח את המסע היפה ביותר. כשנירוואן היה עדיין תינוק, בכל פעם שהוא בכה, היה האשי רץ לחפש אותנו ולבקש עזרה כדי להרגיע אותו. לו רק יכולתי להראות לך את חוסר המנוחה וחוסר האונים בעיני חשי - לא פחות מאחות אנושית מודאגת.
בערך 3-4 חודשים, האשי היה קופץ מסביב לתפוס את הזנב שלה, ללקק את ניל לגרום לו לשבור התקף של צחוק. הבית שלי נשמע חם ומלודי עם מנגינות האהבה.
בהדרגה, הוא למד לשבת וללטף את האשי שהעניק לו חוויה חושית רבה.
עד מהרה התחיל לזחול. עם יכולתו החדשה שנרכשה, הם קשרו עוד יותר. ניל למד לשחק יחד, לחלוק את הצעצועים שלו עם "דידי" שלו (כך הוא מתייחס Hashi).
נירוואאן בן ה -15 שלי הולך עכשיו ורץ מסביב לבית ולגן עם האשי. לפעמים הם משחקים עם הביצים שלהם, משיכת צעצועים וכו 'ניל מניות המזון שלו עם Hashi, מתעקש לתת לה פינוקים. זה נמס לי את הלב לראות את האשי מלקק את אחיו התינוק ומלטף אותו ומחבק את האשי, ולפעמים נוזף בי אם אני נוזף באשמי על כל שגעון ומעז להזעיק את ניל!
היום ראיתי את השמש החורפית הרכה נופלת כמו דבש, כששניהם היו מתחממים בחמימות, בחיבה ובאהבה.
תודה לאל שהאשי היה שם. אני רואה אדם יפה ובריא שגדל. אני רואה שיר של אהבה שנכתב כל יום עושה את החיים שלי משמעותיים נוקבת.
כתב ויתור: הדעות, הדעות והעמדות (כולל תוכן בכל צורה שהיא) המבוטאות בתפקיד זה הן של המחבר בלבד. הדיוק, השלמות והתוקף של כל ההצהרות המופיעות במאמר זה אינן מובטחות. אנו לא מקבלים שום אחריות בגין טעויות, השמטות או מצגים. האחריות על זכויות הקניין הרוחני של תוכן זה מוטלת על המחבר וכל חבות הנוגעת להפרת זכויות קניין רוחני נותרת עמה.