שיתוף עושה ילדים צעירים מאושרים - פשוט לא להכריח אותם
זה עולם של אוכל לכלבים, ולעתים קרובות אומרים לנו שכולם יוצאים לעצמם. ישנם זמנים שבהם זה לעולם לא ברור יותר מאשר בילדות, שבו חזיתות מלומד של חביבות ונראה נדיב עדיין להרכיב סביב אופיו האמיתי של האדם.
אמנם זה רעיון קשה לבלוע - במיוחד כשזה מגיע לילדים - מתברר כי הרצון של הילדים לחלוק בזמנים הוא לא דבר כזה רע. ועל פי מחקר אחד, המפתח הוא לתת לנדיבות שלהם להופיע באופן טבעי מבלי לאלץ אותם.
ביסודו של דבר, שיתוף עושה אותם מאושרים, אבל נאלץ לחלוק לא.
ד"ר ג 'ן וו וחוקרים אחרים בחנו את התגמולים הרגשיים של שיתוף בקבוצה של 60 ילדים בגילאי 3 ו 5, מפרסם את התוצאות Frontiers בפסיכולוגיה.
ילדים התחלקו לשתי קבוצות: אחת שבה מדבקות שיתוף היתה מרצון, והן אחרות שבהן הן היו מחויבות לחלוק אותן. הבעות הפנים של הסיפוק נמדדו.
הילדים היו שותפים לעתים קרובות יותר כאשר נאמר להם שהם חייבים, אבל רמות שביעות הרצון שלהם נמדדו נמוך. האושר הגדול ביותר הגיע מן הילדים שבחרו לשתף את המדבקות שלהם עם אלה שלא היו להם.
"אז נראה כי המניע לתת נותן לספור וזה גם מציע כי זה לא מציאותי לצפות ילד צעיר מאוד לשתף בלחץ ולהיות מאושרים על זה!" הסביר ד"ר וו.
זה גם מסביר מדוע אנשים עושים דברים עבור אחרים במחיר אישי גדול, ללא תועלת ברורה לעצמם. הפרס הרגשי פשוט אינו שם כאשר נתינה קשורה לחובה.
לדברי החוקרים, הניסוי "מעשיר את הבנתנו את הקשר בין נדיבות לאושר" ומעמיק את הידע על התנהגויות חברתיות המונעות על ידי דברים שונים. מגבלות המחקר נמצאות בלחצים חברתיים העלולים לחוות ילדים כאשר משתפים את המדבקות.
ד"ר וו אומר שהם רוצים להרחיב את המחקר כדי לבחון מספר מעשי נדיבות. "אנחנו צריכים לבחון כיצד מעשה נדיבות מוביל לאושר שמביא עוד מעשה נתינה".