מקרה האונס של סטנפורד הראה לי שאני לא יכול להסתיר את הפריבילג הלבן של הבן שלי ממנו
ידעתי שיבוא יום שבו אצטרך להביט בבני ובשותף שלי, ואאלץ להתבונן, אפילו להתרעם, על זכותם. כאשר התאהבתי לראשונה בבן-זוגי - גבר לבן וסתדרן - ידעתי שזכותו העניקה לו ככל הנראה רשת ביטחון לאורך כל חייו, וכשילדתי את בנו לפני כמעט שנתיים, ידעתי שהוא יעשה זאת, חלק, חלק מהזכות של אביו. וככל שהאומה ממשיכה להשלים עם מקרה האונס של סטנפורד ועם שישה חודשי מאסר על ברוק טרנר, גבר סיסגנדי, גבר לבן שנמצא אשם בשלוש סעיפים של תקיפה מינית, אני מבין שתיק האונס של סטנפורד הראה לי לא יכול להסתיר את הפריבילגיה הלבנה של הבן שלי ממנו. למדתי שאני צריך לדבר איתו על הזכות שלו ומה זה אומר - לא רק בשבילו, אלא בשביל כולנו.
כניצול של תקיפה מינית, קשה לי להפריד בין הקורבן המפחד הסובל מ- PTSD וחרדה, לבין האם החזקה והנחושה שתעשה כל מה שנדרש כדי להבטיח שבנה לא יגדל להיות מישהו כמו ברוק טרנר. אני רוצה לזחול חזרה לתוך החור שבקושי הצלחתי לצאת ממנו לפני ארבע שנים אחרי התקיפה המינית שלי, אבל אני לא יכולה. אני רוצה לפחד מכל זכר מיוחס שיסתלק עם תקיפה מינית, לא יותר מאשר סטירה על פרקי הידיים וגזר דין נוח של שופט מודאג יותר מהרווחה שלהם, אבל אני לא יכול. אני מבין שיש לי מחויבות לעצמי, לקורבנות אחרים, לבני, לבן זוגי, ולעם שאנו חולקים את הפלנטה הזאת, כדי להבטיח שבני לא יהפוך לאדם שמנצלת אישה שהתעלפה מאחורי פח אשפה, אבל אדם שבא לעזרתה כשהוא רואה התקף מתרחש ועושה כל שביכולתו כדי לתמוך בקורבנות ובניצולים בכל מקום.
המקרה הזה הבהיר שאני צריך להסתכל מעבר לפחדים שלי ולגדל את הבן שלי כדי להבין שלא כולם נולדים לבנים, cisgender, ו חסוי. ועשות זאת פירושו להודות במציאות הקשה שלי: בני נולד בעיקר לבן, סיזגנדר, וגברי. אבל בניגוד לברוק טרנר, אני מתכוון ללמד את בני שזכותו לא נותנת לו שום סמכות על אף גוף אחר, ללא קשר לכל הדרכים שבהן ילמד אותו העולם. אני צריך להיות חזק מספיק כדי לחשוב על הבלתי מתקבל על הדעת, בידיעה שאם הוא לנצל לרעה את הזכות שלו ולנסות לשלוט בגוף של מישהו אחר עבור כל סיבה מפחידה, אני אהיה שם כדי להחזיק אותו דין וחשבון, שום דבר, אפילו לא הפריבילגיה שלו, יהיה תצילי אותו.
קשה לי לשאול את עצמי אם יוכל אי פעם להרשות לעצמו להשפיע על שיקול דעתו. קשה לי לשאול את עצמי אם הוא מסוגל אפילו להיות מתעלל, כאילו זה תכונה אופי שאני יכול לבדוק אותו כמו עקיצת טיק. קשה לי לשקול אם יוכל אי-פעם לעשות משהו כה בלתי-נסבל; אם יוכל אי פעם להיות מישהו שיכול לפגוע באדם אחר כמו שמישהו הכאיב לי.
ההודאה בזכות היתר הטבועה בבני פירושה הודאה שלא אגן עליו כפי שדן א. טרנר, אביו של ברוק טרנר, הגן בעיוורון על בנו. אני לא אשלח הצהרה הטוענת כי כל משפט אפשרי שבני יעשה (בצדק) הוא "מחיר כבד לשלם" עבור "20 דקות של פעולה". אני לא אבקש משופט להסיר את הנטל של ההשלכות המשפטיות שעלולות לעמוד בפניו לאור מעשיו. אהובי לבני הוא אינסופי, אבל זה לא ימנע ממני להחזיק אותו אחראי אם הוא בוחר לעשות משהו לגוף אחר ללא הסכמתם המפורשת.
כאמא שרוצה שבנה יישאר חף מפשע זמן רב ככל האפשר, קשה לי לשאול את עצמי אם יוכל אי-פעם להרשות לעצמו להשפיע על שיקול דעתו. קשה לי לשאול את עצמי אם הוא מסוגל אפילו להיות מתעלל, כאילו זה תכונה אופי שאני יכול לבדוק אותו כמו עקיצת טיק. קשה לי לשקול אם יוכל אי-פעם לעשות משהו כה בלתי-נסבל; אם יוכל אי פעם להיות מישהו שיכול לפגוע באדם אחר כמו שמישהו הכאיב לי. קשה לי אפילו לקבוע אם השאלות האלה הוגנות או לא, במיוחד כשאני מסתכלת על בן ה -2 שלי מתעלמים ללא הרף והאיש הנפלא שעוזר לי לגדל אותו.
אבל אנס לא נראה דרך אחת ספציפית. התעללות מינית היא לא תמיד הספורט של קבוצת הספורט. לפעמים, הם האנשים שעובדים לצידך, כמו שלי. אז להתעמת עם המציאות שבני יכול להיות משהו אחר מאשר הילד הקטן והבלתי מושלם, התמים, התמים, שאני רואה אותו כרגע, הוא מפחיד, אבל אני צריך לשקול.
אני רוצה להיות הוגנת לשני הגברים שהחלטתי לחלוק איתם את החיים שלי, אבל אני גם לא רוצה לאבד את הכוח החברתי שהם מחזיקים, אחד כל כך הרבה לעולם לא יהיה רק בגלל התרבות שלנו באופן שרירותי החליט שהם איכשהו ראוי יותר. אני לא רוצה להאשים את השותף שלי, שמודע לפריבילגיה שלו, אסיר תודה על כך, ומשתמש בה כדי להיות חסיד, על קנאותם של אחרים, אבל אני רוצה להבטיח שהמציאות של אותה זכות, וכיצד היא משפיעה הבן שלנו, הוא שקל כל הזמן מחדש הערכה בבית שלנו. אני רוצה לעשות כל מה שאנחנו יכולים כהורים כדי להבטיח שאנחנו לא תורמים לתרבות אונס שבו אחד מכל חמש נשים יהיה תקיפה מינית במהלך חייהם.
אני באמת מעדיף להתמקד בעובדה שבני רק עכשיו לומד איך להשתמש בשירותים ואומר "אני אוהב אותך" בלי הנחיה ועדיין נהנה להירדם בזרועותיי, אבל לא נהפכתי לאמא כדי ליהנות את הימים הקלים של שיחות חסרות דאגות וזמני משחק.
כאם היספאנית, שגידלה בן היספני, קשה לי להניח שבני יקבלו את אותן זכויות שברוק טרנר ניצל ומן הסתם ניצל. אבל הבן שלי נראה כמו זכר לבן בעיקר על אף המורשת הפורטוריקנית שלו, אז אני יודע שאני אעשה לו עוול אם לא אעשה אותו מודע לפריבילגיה שהוא מחזיק בה.
יחד עם זאת, אני לא רוצה להפשיט את הבן שלי הזהות שלו על ידי התמקדות המראה שלו. אני לא רוצה לגרום לו להרגיש פחות של אדם היספני כי צבע עורו אינו זית מספיק או כהה מספיק. אני לא רוצה לשטוף את הבן שלי מפני שהוא עלול לסבול מהזכות שלו כמו שברק טרנר כל כך ברור. אבל אני צריך אותו כדי לדעת מה זה אומר להיראות לבן בחברה שלנו.
כאישה היודעת איך זה להיות שרוע על המדרכה, מופלה לרעה על שהייתי בהיריון, ותקיפה מינית בידי עמית לבן, אני צריכה לנהל את השיחות הקשות האלה עם עצמי ועם בן זוגי, , בני. זה חלק מהעבודה שלי. אני מאמין להמשיך לחשוב כי הילדים שלנו "לעולם לא יכול" רק מזין תרבות אונס, פריבילגיה עיוורת, ואת שנוי נפש בוטה כי תורמת תקיפות מיניות בקמפוסים מכללות ברחבי הארץ.
אני אף פעם לא אאלץ אותו לחבק מישהו שהוא לא רוצה לחבק, אבל אני לא אתן לו לחבק גם מישהו שלא רוצה לחבק אותו. אני אהיה הראשון לדבר עם הבן שלי על הסכמה בגיל צעיר מאוד, כך שהוא מודע לכך שהוא זכאי לגוף של אף אחד מלבד שלו.
כניצול, אני צריך להבטיח את השותף שלי מוביל על ידי דוגמה. אף על פי שסבל הרבה בחייו, הוא עדיין מודע היטב לכך שיכולתו לשאת מעמד סייעה במידה רבה למעמדו החברתי. אני מעריץ את יכולתו לראות את היתרונות שיש לו, את היתרונות שכה רבים אינם יכולים או מסרבים להכיר בהם, ואני יכול רק לקוות שהרמה הזאת של התבוננות פנימית מודעת מועברת לבנו.
כי, באמת, ידעתי שהיום יבוא. ידעתי שיהיה יום שבו התקיפה המינית הקודמת שלי תצטלב עם עתידו של בני. ידעתי שאצטרך לחשוב על זכותו הטבועה של בני, משום שמישהו אחר ניצל את הזכות הזאת מאוד לפגוע בי. אני באמת מעדיף להתמקד בעובדה שבני רק עכשיו לומד איך להשתמש בשירותים ואומר "אני אוהב אותך" בלי הנחיה ועדיין נהנה להירדם בזרועותיי, אבל לא נהפכתי לאמא כדי ליהנות את הימים הקלים של שיחות חסרות דאגות וזמני משחק. הפכתי לאמא כדי שאוכל לגדל אדם שיכול להועיל לחברה. הפכתי לאם לגדל ילד שיהיה טוב יותר מהאיש שתקף אותי מינית.
אז אני אף פעם לא אאלץ אותו לחבק מישהו שהוא לא רוצה לחבק, אבל אני לא אתן לו לחבק גם מישהו שלא רוצה לחבק אותו. אני אהיה הראשון לדבר עם הבן שלי על הסכמה בגיל צעיר מאוד, כך שהוא מודע לכך שהוא זכאי לגוף של אף אחד מלבד שלו. אני אשתמש ללא הרף בשמות הנכונים והאנטומיים של כל חלקי הגוף, כך שהוא העלה את הסקס חיובי ולא יפחד לדבר על מין בצורה בריאה ולא מתנצלת. אני אדאג לכך שהוא יודע שהמין אינו דבר רע, אלא דבר בריא שכל אחד יכול ליהנות ממנו כל עוד הוא בטוח ומוסכם. אני כל הזמן מזכירה לו שהמין הוא דבר מה שגברים ונשים כאחד נהנים ממנו, ובשום אופן אין זהותו מניחה לו איכשהו זכות בלתי ניתנת לערעור לקיים יחסי מין עם אדם אחר בכל מקום ובכל עת שירצה.
אני אגדל את בני להיות אדם המודע לפריבילגיה שלו, להיות מישהו שישתמש בו כדי לתמוך ולעמוד על אחרים. למרות הפחד ומה אם הם crippling, אני לא יכול להיכשל. אני לא. נשים ראויות יותר. גם הבן שלי.