אתה יכול לתרום את הביצים?

תוכן:

{title}

תרומת ביצה לאישה אחרת היא תהליך רגשי ומשפטי מורכב שרק מעטים מוכנים להתמודד איתו. שאלו כל אישה שעברה מחזור IVF מה זה, והמילים "לא נעימות", "מחטים", "נפוחות" ו"רגשיות "הן רק כמה מהתשובות שתקבלו.
במונחים הפשוטים ביותר, ביצית של אישה מגורה לגדול בכמויות גדולות יותר מהרגיל באמצעות מינונים גבוהים של הורמונים, מועברים באמצעות תרסיס לאף ולאחר מכן סדרה של זריקות. לאחר הביצים מוכנים, הם נקצרים תחת הרדמה כללית. תופעות הלוואי כוללות את הנפיחות הנ"ל ואת הרגש הגבוה, ומדי פעם גם אישה עלולה להיות חולה בשל גירוי יתר של השחלות או זיהום באגן.
זה לא כיף, אבל רוב הנשים עוברת את התהליך יש בעיניים קבועים על התוצאות הפוטנציאליות ואומר כי כל זה שווה את זה בסופו של דבר.
אבל מה אם בסופו של דבר, כאשר הביצים שלך נקצרים - ולאחר מכן תרמו למישהו אחר?
תורמי ביצים הם אנשים מיוחדים באמת. בעולם, זה בלתי חוקי "יש הסדר מסחרי עבור רקמת האדם, כולל הזרע, ביצים ועוברים". אז שום תשלום, לא מכסה את הכיסוי של הוצאות שגרתיות, יכול להיעשות או צפוי.
על פי חוק NSW (כללים משפטיים ומדיאליים שונים ממדינה למדינה), ילד שנולד מביצית שנתרמה או זרע נחשב לילדה של האם הלידה. לתורם אין תביעה משפטית על כל ילד שנולד.
ב ויקטוריה (ובטיוטת חוק NSW), זה חובה כי נרשם כי רשומות רשומות מידע מזהה של התורמים וצאצאיהם. אין תרומה אנונימית אמיתית, וילדים שנולדו מביציות תורמות עשויים לחפש אחר האמהות הגנטיות שלהם לאחר גיל 18. בנוסף, התורמים חייבים להיות בני 35 ומעלה (אם כי כמה מרפאות יקבלו תורמים עד גיל 38) ), כפופים לסינון רפואי קפדני, והשלימו את משפחותיהם.
אז למה שמישהו יעשה את זה?
"מניסיוני, ישנן שתי סיבות עיקריות", אומרת שרי בורוש, יועצת פוריות ופסיכולוגית עם חברת IVF. "הראשונה היא שהם רוצים לעזור למישהו הזקוק לעזרה, והשני, שהם מעריכים את החוויה של האימהות כל כך שהם רוצים שמישהו אחר ירגיש את זה".
היא אומרת רוב לתרום עם נמען מסוים בראש. "הם באים כמו זוג, יש להם כבר מערכת יחסים קיימת או נפגשו באמצעות פרסומת או חברה של חבר", היא אומרת.
דבי *, מורה בת 35 מבריסביין, תרמה את שתי הדרכים ועומדת לתרום את תרומתה השלישית. "בפעם הראשונה שנתרמתי זה קרה פתאום", היא אומרת. "בעלי ואני עברנו טיפול ב- IVF בתקווה שיש לנו ילד משלנו, אבל הם לא הצליחו לאחזר ממנו כל זרע.
"ראיתי מודעות לתורמות ביצים והחלטתי להמשיך בכל מקרה את הביצים, כדי שאוכל לתרום אותן, וחשבתי שזה חסר טעם להרוס אותן כשמישהו אחר ישב שם בבכי, לא מסוגל להביא ילדים. יכול לשנות את מצבם ".
לא היה לה כל קשר עם ההורים הלידה, אם כי היא יודעת שילדה נולדה.
שנתיים לאחר מכן, דבי נכנסה להריון בעזרת תורם זרע. עשרה שבועות אחרי שנולדה ניקי, נולדו נישואיה של דבי. "הוא החליט שיש לו בעיות עם העובדה שהשתמשנו בתורם", היא אומרת, והוסיפה כי חמש שנים לאחר מכן, הזוג הם חברים טובים וחופשה ביחד. "בשבילי, ניקי היתה מתנה ממישהו אחר - בדיוק כפי שנתתי למישהו מתנה".
כעבור 12 חודשים ניגש אליה חבר לתרום לידיד אחר. העיתוי לא היה גדול, אבל היא הסכימה. "כל השיחה התקיימה באמצעות החבר המשותף שלנו, שפעל כמתווך", אומרת דבי. "בסופו של דבר היתה ההחלטה קלה, כי תרמתי לפני כן, ידעתי שאני מסוגלת לעשות את זה ולא לחשוב עוד יום על זה, זה היה התשלום שלי בחזרה ליקום של ניקי".
לבני הזוג היתה ילדה. "היום, אני עדיין חברים טובים עם החבר המשותף, אבל אני לא רואה או מדברת עם האם המקבלת - הבחירה שלה".
הפעם היא בחרה מרפאה מתוך ספר הטלפונים. "בפעם הראשונה זה היה בשבילי, בפעם השנייה למישהו שהכרתי, הפעם זה למען מטרה טובה, אני יודע כמה טוב זה יהיה, את הנס של קבלת משהו שחשבת שלעולם לא תקבל".
פרופ 'דוד הילי, יו"ר המחלקה למיילדות וגניקולוגיה באוניברסיטת מונאש, סבור שאישה חייבת להיות בטוחה לחלוטין שהיא רוצה להיות תורמת ביציות, היא חייבת להיות נינוחה לחלוטין עם סוג תרומת הביציות שהיא שוקלת. "חלקם תורמים לחבר או לבן משפחה, אחרים לא", הוא אומר. "הפרט צריך להיות ברור לגבי רצונה או הייתי מייעץ נגד הולך קדימה."
הוא מסכים שיש סיבוכים שיכולים לנבוע מתהליך תרומת הביציות - "שום ניתוח, אפילו לא פשוט כמו זה, נטול סיכונים" - אבל הוא מאמין שהנשים לא צריכות לפחד יותר מתופעות הלוואי.
"רוב האנשים הם נוחים ובריאים לאורך כל התהליך ותוכניות לעשות כמיטב יכולתם כדי לוודא שהם מעודכנים לחלוטין", הוא אומר.
חלק מתהליך המידע הזה הוא בחינת ההשלכות ארוכות הטווח של תרומת הביציות. את ההשפעות של להיות חלק בתהליך של יצירת ילד שאליו אתה קשור גנטית אבל אין לי שום מעורבות עם זה יכול להיות קשה לצפות.
"זה חלק מהסיבה שהייעוץ הוא חלק בלתי נפרד מתהליך התרומה", אומר בורוש. "יש הרבה תוצאות, לא רק עבור התורמים, אלא גם עבור שאר בני המשפחה, למשל, אנחנו מתעקשים כי שותפים לא רק יתייעצו אלא ייתנו הסכמה בכתב".
סנדי *, מנהלת קמעונאית בת 30 מוולונגונג, לא סיפרה לבעלה על תוכניותיה לתרום, אלא לאחר שעשתה סידורים עם מקבלת הביצים שלה.
"נאנסתי כשהייתי בת 15, ובסופו של דבר סיימתי ארבעה חודשים", היא אומרת. "ההשפעות של זה לא ממש פגעו בשבילי הביתה עד שהייתי בהריון עם הבת שלי וראיתי אותה על אולטרה סאונד ב 18 שבועות.אני לא דתי מדי, אבל בשלב זה אני הפך קבוע על הרעיון שאני צריך לעשות כפרה כדי לפצות על סיום מוקדם, הייתי משוכנע שאלוהים ייקח ממני את הילד שלי בגלל מה שעשיתי ".
בהתחלה, סנדי נחשב פונדקאות, אבל החליט שזה מורכב מדי מבחינה חוקית בעולם. "עוד כשהייתי בהיריון עם הבת שלי התחלתי לחקור במרפאת הפוריות של ווסטמאד על תרומת ביציות, ראיתי את המודעות במגזין" סידני צ'יילד ", אז קיבלתי את כל המידע ביחד, ואז שמתי אותו בצד לזמן מה, כי אני לא ממש החלטתי שאני רק ילד אחד ומרפאות כמו תורמים ישלימו את המשפחות שלהם ".
כאשר בתה היתה בת ארבע, סנדי נעשתה רצינית. "דיברתי שוב עם וסטמאד והלכתי לחפש את'סידניז צ'יילד' בשביל מישהו, סתם מישהו, לתרום, "היא אומרת. "בחרתי את האמא שניסתה את הזמן הארוך ביותר ויצרה איתה קשר".
ברגע שהזוג שיתף שיחת טלפון ארוכה, רגשית, סנדי ידעה שהגיע הזמן לספר לבעלה. "לא הייתי בטוח שהוא יסכים וזה הרג אותי, אבל הוא הפתיע אותי, הוא אמר לי שזה משהו שאני צריכה לעשות, ושהוא יתמוך בי".
סנדי יש רק שני חרטות על החוויה שלה. ראשית, היא הגיבה קשות לתהליך ולא תעבור את זה שוב. שנית, היא החליטה בשלב מוקדם לנתק את כל הקשר עם הנמען.
"כל מה שאני יודעת זה שהתינוק שהיה לה היה אחד [בדצמבר] בשנה שעברה, אני לא רוצה במיוחד לראות את הילד, אבל אני רוצה לדעת מה היה לה ותאריך הלידה. לרדוף אותי לנצח אבל אני סקרן. "
למרות זאת, ברור לה על תפקידה. "נתתי לו ביצה, לא ילד, אחרי שהביצים עוזבות את הגוף שלך, הן שייכות לנמען, היא נשאה את התינוק, היא הרגישה שהוא בועט, היא ילדה אותו, לא אני".

גישה זו חיונית לתורמים פוטנציאליים. "חוות דעת של מה שהביצה אפילו יכולה להיות שונה כל כך", אומר בורוש, "יש אנשים שרואים בה תא, כמו כל תא בגופם, כמו תא דם, אולי הם לא שקלו את התוצאות של מה ההבדלים הם ".
בני משפחה עשויים גם זקוקים לעזרה כדי לקבל את הראש סביב הרעיון. מומחים מדגישים את חשיבות התקשורת והזמן. "אתה צריך להחליט כמה ומתי הילדים שלך צריכים לדעת על אחרים למי הם עשויים להיות מקושרים גנטית", אומר Borosh.
דבי פתוחה על חוויות התורמים שלה, ופתוחה לרעיון של הילדים מביצית התורמים שלה שרוצים להיפגש איתה. "עם ניקי, אני עונה על השאלות שלה כשהם מתעוררים", היא אומרת. "אמא שלי מאומצת, החמות שלי מאומצת, אז גדלתי עם הרעיון שהמשפחה שלך היא האנשים שאתה חי איתם, זה לא חייב להיות ביולוגי".
סנדי מתכוונת לחכות עד הבת שלה הוא מבוגר לפני שהיא מסבירה. היו לה תגובות שליליות מחברים. "הם לא יכולים להאמין שנתתי להם מה שיש לילד", היא אומרת.
יש הרבה בעיות לפתרון, ובהינתן מספר התורמים בעולם, ברור כי רק מספר קטן של נשים להמשיך ברגע שהם שקלו את כל ההשלכות. פרופ 'פיטר אילינגוורת', המנהל הרפואי של IVF World, אומר שרק "4 עד 5 אחוזים" ממחזורי הפריה חוץ גופית שמבצעים המרפאה מידי שנה הם על ידי תורמים. "בכל זמן נתון יש לנו כנראה 20 עד 30 נשים שמחפשות תורם, ואנחנו בין 40 ל -50 מרפאות בעולם", הוא אומר. "הביקוש לתורמים גדל".

  • תוכנית להורות
  • למה תרמתי את הביצים שלי
  • * שם, תמונות ופרטים מסוימים השתנו.
    מידע נוסף על תרומת ביציות זמין במרפאות IVF ברחבי הארץ.
    דון בפורום התמיכה של התורמים שלנו.

    למאמר הקודם למאמר הבא

    המלצות עבור Moms.‼